תולדות האדם בבקעת כנרות

התצוגה באולם מביאה את סיפור ההתיישבות באזורנו מלפני כ - מליון  וחצי שנה ועד ימינו.  

1. בראשית 
על הלוח: מפת  נדודים משוערת של חבורות האדם הקדמון ממזרח אפריקה לבקעת הירדן. בחלון: עצמות מאובנות של בעלי – חיים שחיו באתר עוּבֵּדִיָה בתקופה זו, במיוחד של הנפוץ בין היונקים הגדולים – ההיפופוטם .
מקובל כי כלי-החיתוך הם מהסוג הפשוט ביותר שייצר האדם מעודו.

2. לחם מן הארץ
ראשית החקלאות, ראשית היות האדם ליוצר מזון. על הלוח: תצלום של צלמית "ונוס מתל מינחה", אלת הפוריות מהתקופה הנאוליתית. בחלון: בצד ראשי-חץ ורומח לציד ולמלחמה רבים והולכים כלי-החקלאות, ביניהם להבי מגל בעלי ברק מיוחד המעיד כי שימשו לקציר-דגנים. החקלאי הוא שהמציא את מלאכת הקדרות  –  כלי החרס מופיעים פה לראשונה. פולחן הפוריות מיוצג על-ידי צלמיות ופסילים.

3. בית - ירח עיר ואם
על הלוח: מוצגים מהחפירות ביניהם - עדי זהב מלפני 4,500 שנה אך מודרני בעיצובו; קטע של עטרה מחרס ועליה ראשי-בקר מעוצבים; תצלום של חתך חומות העיר בית-ירח שעוביין 8 מטר. בחלון: גרזן נחושת ולצידו נטיפה דמוית גרזן; קבוצת כלי-אבידוס שכמותם נמצאו בקברים במצריים.

4. והכנעני אז בארץ
על הלוח: תצלום לוחם כנעני, ובחלון הסמוך כלי-נשק דומים לאלה שנמצאו באזורנו. על כַּן מיוחד - קטע של מצבת זיכרון, בה חקוק בכתב חרטומים תיאור נצחונו של אחד המלכים מהמאה הט"ו לפנה"ס. בתמונה למטה – אניית סוחר כנענית המובילה כלי-שמן ויין.

בשולחן התצוגה: התפתחותו של  נר החרס במשך 3,000  שנה. לצד השולחן – הקדרות בהתפתחותה: אובניים מימי המקרא מזה ומימי המשנה מזה.

קלחת נחושת לבישול תמיסת-סוכר מלפני 800  שנה בקירוב, מעידה על מרכז של גידול וייצור סוכר-קנים באזורנו (נמצאה בשדות בית-זרע).

5. ימי בית ראשון
חתך של "בית ארבעת המרחבים", בית ישראלי טיפוסי שכמוהו נחשף בתל דלהמיה.

6. ימי בית שני
מבחר ידיות של כדי-יין שהובאו מהאי רודוס, ראשי חיצים שהתגלו בבית-ירח.

7. ימי המשנה והתלמוד
שני סירי בישול שנמשו מסירה שטבעה בכינרת לפני אלפיים שנה, לבנים נושאות חותם הלגיון העשירי הפרטנזי שחנה בתקופה זו בבית-ירח הסמוכה. מחתת-קטורת שדומה למחתה בפסיפס רצפת בית-הכנסת בחמת טבריה.

8. בצל הסהר והצלב
תצלום שיחזור המבצר הצלבני בכוכב הירדן (בֶּלוּאָר), מתחת – לוח שיש עם כתובת בערבית המוקדש לסית סוכיינה.  נציין את "האש היוונית", מעין בקבוק-מולוטוב או רימון-התקפה של ימי קדם. הכלי מולא בחומר דליק, נזרק על מחנה האויב וגרם להתלקחות אש. מִצבוֹר כלים כאלה נמצא במגדלים שהגנו על שערה של טבריה הקדומה.

9. התקופה העותומנית
קטע מהמפה המודרנית הראשונה של ארץ ישראל. המפה הוכנה בידי זַ‘קוטן, קצין בצבא נפוליון, ששהה בארץ בשנת 1799. כלי-חרס שהיו בשימוש בארץ עד לאחרונה. כדאי לשים-לב שדמיונם רב לכלים הקדומים ; תצוגת מטבעות מהתקופה העותומנית.

10. הכינרת והדייג
במפה מצוינים מעגנים ונמלים קדומים שהתגלו לא מכבר. משקולות רשת-הדייגים שנמצאו בישוב דייגים קדום לחוף הכינרת, המתארת דייג מלפני 5,000 שנה. עוגני-אבן קדומים ותצלום סירה בעלת עוגן זהה.

11. בחצר הסמוכה מוצגים נוספים:
מצבות קבורה ומשקופים מבתי-כנסת עתיקים, המעידים כי בימי-קדם היה בבקעת-כנרות ובאזורים הסמוכים מרכז חשוב של חיים יהודיים. * כלים חקלאיים, מהם קדומים – מימי המקרא, המשנה והתלמוד – ששימשו את אבותינו , ומהם מסורתיים או "מודרניים", שנעזרנו בהם עוד תמול שלשום, וכיום נעלמו כליל. 

מוצג נדיר הוא קבוצת מצבות פולחן דמויות עוגן  – "שפיפונים" – מהתקופה הכנענית הקדומה (3,000 לפנה"ס). הן עדות אילמת לאמונות תושביה הקדומים של בקעת-כנרות ולזיקתם לספנות ולדייג. בתחומי הארץ התגלו  מצבות מסוג זה רק בבית-ירח וסביבתה.       

דגם חצר הראשונים של קבוצת דגניה א‘
דגם חצר הראשונים של קבוצת דגניה א‘ בשנת 1912, שְׁנָתָה הראשונה במקום יישובה הנוכחי.
ומעל הדגם תצלום אויר של אזורנו, ובסמוך "בטֶרֶם" -  האזור לפני תחילת ההתיישבות היהודית החדשה.